ברצוני להקדיש את הטור היום ולכתוב כמה מילים על השחקן שרבים מחשיבים לכישלון, אכזבה ובזבוז ששמו ד'אנג'לו ראסל. ליקטתי כמה שמות תואר שמצאתי במאמרים שונים עליו. המילים השולטות הן החטאה. החמצה. פיספוס. לפי הכתובים אפשר לחשוב שהוא אדי קרי, אבל פחות 30 ס"מ ו-80 ק"ג.

ניתן כמובן להסתכל על הקריירה של ד'אנג'לו ראסל ככשלון תלוי מי מסתכל, ותלוי מי המגדיר.

ניתן להגדירו כ-BUST. אבל ניתן גם לחשוב מה תרם – יותר מ-'תרם'; HOW ABOUT ג-ר-ם – להיותו BUST?

רק כדי להיות פייר עם הצעיר בן ה-20 חייבים לנסות ולהבין על מה ולמה הוא נפל, סטה, והביא מפח נפש וחורבן על כל אוהדיו ושפוטיו. אז אני מקדיש טור זה להסביר מה גרם לנפילתו – והרבה יותר חשוב – האם נפילתו היא סופית או רק זמנית, ורק בגלל ה-CIRCUMSTANCES – 'נסיבות' יעני – בהן הוא נמצא בשנתיים האיומות האחרונות שלו.

התשובה היא, כמובן,  הלייקרס. הלייקרס היא האשמה היחידה בהריסה הזמנית של השחקן המצוין הזה.

הביאו את הפרשמן הנפלא הזה מאוהיו סטייט ישר לבור הזבל והפסולת של הליגה, והם – הלייקרס – קיוו שהוא יהפכם לפנינת כדורסל, לאבן החן של הופס בעולם המערבי. לא רק זאת, אלא כשהוא הגיע היתה גם שנת הפרישה של קובי ששיחק אנטי-כדורסל לתפארת כשהוא חושב רק על פרישתו ומורשתו, כשכל המשחק מסתובב סביב קובי וקובי, ועוד פעם קובי. אתם יודעים מה? אפילו "עוד פעם קובי". ד'אנג'לו ראסל נסחב שם כמו סמרטוט בשיפולי הקבוצה, ולאיש לא היה אכפת. העיקר שקובי יחייך ויהיה מאושר.

אז כמובן שהיתה זו עונה אבודה וזרוקה למפרע.

אני לא יודע מי הדריכו ומי התווה את דרכו, אבל הד'אנג'לו הזה – אילו נשאר באוהיו סטייט עוד שנתיים במקום לבזבזם בבור הזבל הזה הנקרא לייקרס – היה מגיע העונה כבחירת דראפט ראשונה, והיה משחק היום כרוקי בבוסטון סלטיקס, ומתחיל קריירה שהיו כותבים עליה  מלודיות, שירים, ליריקות, פואמות, ושאנסונים.

טוב. מה שהיה – היה.

היום הוא שחקן הברוקלין נטס, אבל זוהי ברוקלין נטס חדשה בתכלית. אילו היתה זו הנטס של לפני כמה שנים, הייתי בוכה יומם ולילה על מר גורלו. אבל זוהי נטס חדשה. לא עוד בדיחת הליגה ביידיש. הנטס הביאו ג'נרל מנג'ר חדש בשם שון מארקס שאני כבר מאמין בו כאחד שיפסיק עם כל ההחלטות האיומות של קודמיו בנטס שהפכו אותה לבדיחת הליגה, ואנסו את עתידה כשנתנו את בחירות הדראפט העתידיות שלה לבוסטון סלטיקס עבור צמד גמורים ששמם קווין גארנט ופול פירס בטרייד שחייב להיכנס להיסטוריה כגרוע מכולם, ללא כל תחרות.

בלייקרס לא היתה נפש חיה אחת שתדע מה לעשות עם כישרונו של ד'אנג'לו ראסל. למעשה, אם כבר הלייקרס שינו משהו במשחקו אז היה זה שינוי לרעה. בלייקרס הוא עשה צעדים אחורה כרוקי וכסופומור ב-TOTAL WASTE של שנתיים. בלייקרס, בגלל הצורה שהשתמשו בו, כל יכולותיו התדרדרו, ובעיקר קליעתו מרחוק. באוהיו סטייט הוא היה קלעי סולידי מה-3 עם 41%. בלייקרס הוא הסתובב מסביב ה-30% בגלל שלא חסמו עבורו, לא עשו תרגילים עבורו, והוא היה חייב לחפש את זריקתו-הוא, ולרוב ממצבים בלתי אפשריים.

היו לו גם שני מאמנים בליי…ליי…ליי…לייקרס שלא היה להם מושג, אידיאה, או קונספציה כיצד לשחק אותו, להשתמש בו, או לשפרו ,לפחות עבור תועלתו-הוא, אם לא לתועלת הקבוצה.

בקיצור ולעניין, בלייקרס ישנם כמה אנשים שמגיע להם לשבת כמה חודשים במעצר ב-"SOUTH CAROLINA CORRECTION CENTER" לפושעים שפשעו – אבל לא בסדר גודל של פשעי מלחמה או פשעי אנושות – על מה שעשו לילד הנאיבי והטהור הזה שהגיע אליהם מלא תקוות וחלומות בגיל 19 רק כדי להיתקל במנהלים ומאמנים שלא יודעים את ימינם משמאלם בענייני כדורסל.

בעונה שעברה קובי כבר לא היה.

אבל ברנדון אינגראם הגיע, והיו שם ג'ורדן קלרקסון וג'וליוס רנדל, ומאמן טירון שאמר להם להתקיף את הסל "בצורה הכי נוחה להם", והלהיב אותם "להשתמש בכלי הנשק הטובים ביותר שלהם". זה הדבר היחידי שלוק וולטון אמר להם: "עשו מה שאתם יודעים הכי טוב".

ללוק וולטון לא היתה – ובינתיים אין, אלא אם כן לקח כמה קורסים ב'מתודיקה של אימון כדורסל' – שיטה, דוקטורינה, או אסכולת כדורסל. אני לא מעוניין להוריד את המוראל לאוהדי הלייקרס, אבל לוולטון אין  השקפה, מעוף, או גוף רעיונות מתקדם בכדורסל שיכול היה לקדם את הראסל הזה, וכך הוא בזבז שנה נוספת בכדורסל רנדומלי וחסר הדרכה.

עכשיו הוא בנטס, ויש לו מאמן שאני מבטיח לכם שתוך שנתים-שלוש הוא ייחשב למאמן הטוב ביותר בליגה. לדעתי הוא כבר. אני כמובן לא משווה אותו לפלח שהוא מדור אחר, עם מחשבות אחרות, והוויית עולם שונה. פופוביץ' הא חייה מיוחדת מסוג מיוחד ואיש לא ישווה לו.

אבל אילו התחלתי קבוצה, ונתנו לי שחקנים כד'אנג'לו ראסל ואחרים ברמתו, הייתי בוחר את אטקינס כמאמן (אחריו? לפי הסדר, מייק מלון מדנבר, דייויד ג'ורגר מסקרמנטו, ברט בראון מהסיקסרס, ודייויד פיזדייל מממפיס), הוא יידע בדיוק מה לעשות עם ראסל. ראשית, הוא מהנטיגטון, לונג איילנד (גם מייק מלון ממנהטן נותן לו יתרון כי בהיותם מניו יורק ולונג-איילנד, הם מאמנים בעלי היגיון, בנוסף לידע, ויודעים פרשר מה הוא, וכיצד לדפוק את כל יריביהם עם החוכמה הניו-יורקית והעארסיות הלונג-איילנדרית). שנית, אני כבר גיליתי בו את כל התכונות שאני מחפש במאמן.

אטקינס ילמדו מה זאת יעילות, ויתכנן את כל משחק קבוצתו שינצל את המהירות המופלאה של ד'אנג'לו, ואת הטרנזישיון גיים שלו שאין לו הרבה מתחרים בכל הליגה, כי הוא טוב בזה כמו ראסל ווסטברוק, ג'ון וול, או קיירי אירוינג המנוסים. לראסל ישנה ראיית משחק מעולה, וקליעת MID-RANGE מצויינת. הוא בקלות יכול גם ליהפך לקלעי שלשות מצוין.

הלייקרס המטומטמים – כן, מטומטמים – הביאו את לונזו בול במקומו תוך ידע מחלט שהם מעדיפים את לונזו על ד'אנג'לו (הם ידעו שהוא יהיה שלהם כבר חודשיים לפני סיום הליגה) והחליטו שהם בונים את הקבוצה עליו ולא על ד'אנג'לו ראסל. אוי, כמה שהם יתחרטו על זה. רק בגלל ביירן סקוט ולוק וולטון היכולות האמיתיות של ראסל נעלמו מעיני המנהלים שם, ובקשר למג'יק ג'ונסון, איש לא יודע עדיין – כולל אני, אם כי DEEP DOWN אני לא כל כך מאמין בו  – אם ישנה לו עין טובה לכדורסל.

ה-DNA החדש של של הנטס שונה לחלוטין מזה של הלייקרס. הפלייאוף אינו מטרתם. הם רוצים שנתים-שלוש שקטות ואז להשפריץ ברז על הרבה קבוצות הליגה. לכן הם לא חייבים את ראסל זוהר ומלהיב FROM THE GET GO. יש להם זמן וסבלנות, וראסל יודע זאת כי כך נאמר לו. כיצד אני יודע? אני מנחש זאת, וכלונג-איילנדר, אני חושב דומה לאטקינס. אני יודע בדיוק כיצד הוא חושב ומה הוא אמר לראסל, וראסל חייך בהבנה ואמר "תודה".

אטקינס בוודאי אמר לו גם שהוא יהיה אחד מאבני החן של הקבוצה. הוא גם אמר לו שהנטס ישיגו עוד אחד כדי שהוא לא ירגיש בודד. ואז הם יסובבו מסביבו שחקנים עם נשמה ולב ניו-יורקים – כפי שהיה ג'ון סטארקס וכפי שהיה אנטוני מייסון – לא כוכבים , אבל שחקני נשמה היודעים ומבינים מה זה להיות ניו יורקי, ומה זה לשחק בניו יורק.

ולראסל ייאמר שהוא יהיה אחד משני מנצחי התזמורת, שתתחיל לנגן במהרה בימינו – תוך שנתיי-שלוש – בעוד הלייקרס נתקלים ונופלים, מתרוממים ונופלים שוב, עם לונזו בול ושות', כשלוק וולטון מתבונן ולא מבין כיצד פתאום ד'אנג'לו ראסל הופך להיות אול-סטאר וכוכב מוביל בליגה הזאת!

אתם מוזמנים ע"י הדוק להדפיס ולשמור את המאמר הזה. חיזרו אלי עוד שנתיים, ואם לא צדקתי בכל מילה כאן ללא יוצא מין הכלל, אני נותן את האתר לניהול דדי לשבועיים.